אתם יודעים, אני מבינה מה זה להיות פיל בחנות חרסינה כל תנועה הכי קטנה שוברת כל תזוזה מחושבת וכשאת לא זזה
את שומעת בשקט שנוצר את השברים של הדברים שכבר דרכת עליהם עדיין מתנפצים הדברים השבירים המחורבנים האלה שאת נאלצת לחיות בקרבם וכמה שלא תנסי לנשום פחות ולרומם את עצמך זה לא יעזור
ומבינה לחרדתך למגינת ליבך השבור המתאמץ תמידית לשים לב ששוב נכשלת. את צריכה להתכווץ כדי לא לפגוע כי את פשוט יותר מידי