להסכים להיות עצמאית זה לפגוש את הפחדים הכי גדולים שלך
זה להחליט לבחור בעצמך
כשהטילים רועמים
כשהכביסה נערמת
כשהילד חולה
כשחייבים לעשות סידורים של הבית..
זה לבחור בעצמך-
כי בעצם כמעט כל דבר יותר חשוב עכשיו, ואיך את בכלל יכולה להתרכז בעצמך עכשיו?
ולבחור להמשיך להתרכז בעצמך כשמה שלימדו אותנו תמיד זה שהכלל בא קודם, ומי שעושה את זה הוא אנוכי.
זה לפגוש את הפחד מלהשוויץ
אם אני אספר לכולם כמה אני טובה יחשבו שאני משוויצה , שאני דוחפת..
זה לפגוש את "לא נעים" -
לא נעים להגיד לה עכשיו שיש לי סדנא , היא תחשוב שאני דוחפת..
זה לפגוש את הפחד לאבד-
הלקוח כבר בחר בי , ואם הוא יחליט שאני לא מספיק טובה
זה לפגוש את הפחד מדחיה-
אחרי שנתתי לו את כל המידע הוא בחר בקולגה שלי ולא בי
אם אגיד את האמת שלי ואף אחד לא יראה?
זה לפגוש את כל הקולות שלך, הפחדים שלך, האמונה שלך, אותך במערומייך.
זה לפגוש את עצמך, ולהקשיב לעצמך, ולסמוך על עצמך, ולבחור בעצמך..
לגעת בכאב שלך דרך השיווק
וזה לא קל. אבל זאת חתיכת אומץ.
וכל צעד שאת עושה, כל ירידה כל קושי כל התמודדות כל דחיה- מחסנים אותך. מגדלים אותך.
בפעם הבאה תגידי, בפעם הבאה תדעי מה לעשות..
אז מול הכביסות את כבר יודעת להגיד את זה אני לא עושה- אבל מה עם הטילים? ומה עם ריב עם הבעל או עם אמא? ומה עם ילד חולה?
כל אלה הרבה פעמים הם תירוצים כדי לא לעשות, כדי לדחוק את עצמך והעסק שלך ברשימה, כדי לא להתמודד עם הפחד.
כי לצאת לעצמאות זה כמו אמהות- את שוב ושוב ושוב יולדת את עצמך מחדש, את נדרשת לשינויים ולגמישות מטורפת..
וזה ממש לא קל!
אז רק להזכיר שככה לומדים.. נופלים וקמים..
ואנחנו גדלים רק כשאנחנו מסכימים להיות בדרך וללמוד..
ושתאהבי את עצמך בדרך :)